פסק-דין בתיק עפ"א 24050-03-12

1.         לפני ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב יפו (כב' השופט אשר גולדין) מיום 1/2/12 אשר ניתנה ב- 46 תיקי חניה, ולפיה נדחתה בקשת המערער - הנאשם לבטל פסק דין שניתן בהעדרו ביום 5/1/12.

2.         המערער הגיש ביום 11/9/11 בקשה לדחיית מועד דיון שנקבע ליום 17/11/11 בתיקים אשר פורטו על ידו (46 תיקים).

לטענתו, נאמר למזכירתו, כי כל הדיונים ידחו למועד מרוכז אחד שייקבע על ידי המזכירות.

ביום 6/10/11 הונפקו 51 הזמנות לדיון וכתבי אישום בתיקים שפורטו כשהם מחולקים, לטענתו, לשלושה ימי דיונים.

המערער טען, כי מזכירתו אשר ראתה כי ארבעת הזימונים הראשונים קבועים ליום 2/2/12, הסיקה, כי כל הדיונים קבועים לאותו מועד.

על כן בטעות נרשמו כל התיקים ביומנו כקבועים ליום 2/12/12 והוא לא התייצב לדיונים שהיו קבועים ליום 4/1/12 ו- 5/1/12.

רק כאשר קיבל את המעטפה וגזר דין הוא למד, כי נערך דיון ביום 5/1/12 וכי הורשע בדין ונגזר דינו בהיעדרו.

ביום 26/1/12 הגיש בקשה לביטול ההרשעה בהיעדרו ובית משפט דחה בקשתו ביום 1/2/12 ומכאן הערעור.

3.         תמצית טענות המערער :

המערער מפנה לתקנות סדר דין האזרחי (תקנה 201) וכן לפסיקה רלוונטית  לתקנה 201 לתקסד"א, ולפיה בית משפט מבטל פסק דין כאשר קיימים סיכויי הצלחה להליך וסיבת המחדל מניחה את הדעת ולא נובעת מזלזול בבית המשפט או בצד שכנגד.

במקרה דנן, מסביר המערער את אי התייצבותו לדיון וכן את סיכויי ההגנה.

4.         תמצית טענות המשיבה :

המשיבה טענה, כי אין לבטל את פסק הדין.

הדיון בכל תיקי החניה הרלוונטיים נדחה ליום 5/1/12 ולא לשלושה מועדים שונים כפי שטען המערער.

אין חולק על כך, שהמערער זומן כדין לדיון אך לא התייצב וטעות משרדית איננה יכולה להצדיק אי התייצבות לדיון ואין מדובר בנסיבות מיוחדות המצדיקות ביטול פסק דין שניתן בהעדר נאשם.

ב"כ המשיבה טענה, כי אין למערער טענות הגנה לגופו של עניין.

הדוחות ניתנו כדין לאחר שפג תוקפו של תו החניה שהיה ברשות המערער ועיריית תל אביב לא מבטלת דוחות שניתנו מבלי שהתושב פועל להוצאת תו חניה אזורי לאחר שפג תוקפו של תו חניה קיים.

5.         לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיק בית משפט קמא הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א)         תקנות סדרי דין האזרחי אינן תקנות רלבנטיות לענייננו.